דמיינו לרגע שאתם נכנסים לחנות פיזית ומגלים שאין לכם דרך להיכנס פנימה. אין רמפה לעגלת נכים, המדרגות גבוהות מדי, או שהדלת פשוט צרה מכדי לאפשר כניסה נוחה. כמה מתסכל זה היה, נכון? בדיוק כך מרגישים משתמשים רבים כשהם מנסים לגלוש באתרים שאינם מונגשים כראוי. העולם הדיגיטלי שייך לכולנו, ובדיוק כמו שחנויות ומבנים פיזיים חייבים להיות נגישים לכל אדם, כך גם אתרי האינטרנט.
למה בעצם חשוב להנגיש את האתר שלנו?
לא פעם שומעים בעלי עסקים אומרים "אין לי לקוחות עם מוגבלויות, אז למה להשקיע בהנגשה?" התשובה לכך פשוטה: כי כולנו זקוקים לנגישות בשלב כזה או אחר בחיינו. לפי נתונים עדכניים, כ-20% מהאוכלוסייה מתמודדים עם מוגבלות כלשהי שעשויה להשפיע על חווית הגלישה שלהם. המספר הזה אינו כולל את האנשים המבוגרים יותר שחווים ירידה טבעית ביכולות הראייה, השמיעה או המוטוריקה העדינה.
מעבר לעובדה שהנגשת אתרים היא פשוט הדבר הנכון לעשות מבחינה מוסרית, יש לכך גם היבטים חוקיים ועסקיים משמעותיים. בישראל, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות) מחייבות הנגשה של אתרי אינטרנט בהתאם לתקן הישראלי 5568, המבוסס על הנחיות הנגישות העולמיות WCAG.
נתון מעניין נוסף: מחקרים מראים שאתרים נגישים מציגים שיפור של עד 30% בתוצאות מנועי החיפוש, וכן מגדילים את שיעורי ההמרה הממוצעים. זה הגיוני, כי אתר נגיש הוא גם אתר יותר ידידותי למשתמש – וזה משהו שכל הגולשים מעריכים, לא רק אלה עם מוגבלויות.
מהן למעשה המוגבלויות שמשפיעות על גלישה באינטרנט?
כשמדברים על נגישות באינטרנט, חשוב להבין את מגוון המוגבלויות שיכולות להשפיע על חווית המשתמש:
מוגבלויות ראייה, החל מעיוורון מלא ועד לקויות ראייה שונות כמו עיוורון צבעים, ראייה מטושטשת או שדה ראייה מצומצם.
מוגבלויות שמיעה, שמשפיעות על היכולת לצרוך תוכן קולי או וידאו ללא כתוביות.
מוגבלויות מוטוריות, שמקשות על השימוש בעכבר או במקלדת בצורה סטנדרטית.
מוגבלויות קוגניטיביות, שעשויות להשפיע על היכולת לעבד ולהבין מידע מורכב או להתמקד בתוכן.
למשל, אדם עם עיוורון צבעים מסוג דיוטרנופיה (קושי בהבחנה בין אדום לירוק) יתקשה לקרוא טקסט אדום על רקע ירוק. אדם עם רעד בידיים יתקשה ללחוץ על קישורים קטנים מדי. ואדם עם דיסלקציה עשוי להתקשות בקריאת טקסט כשהעיצוב של האתר עמוס מדי או כשהטקסט מוצג בגופן לא מתאים.
עקרונות בסיסיים להנגשת אתרים
הנחיות הנגישות WCAG מבוססות על ארבעה עקרונות בסיסיים, שנועדו להבטיח שאתרים יהיו נגישים לכל המשתמשים:
תפיסה – המידע צריך להיות מוצג באופן שכל המשתמשים יוכלו לקלוט
אחד העקרונות החשובים ביותר הוא לוודא שתוכן האתר ניתן לתפיסה על ידי כל המשתמשים, גם אם הם לא יכולים לראות או לשמוע את התוכן המקורי. איך מיישמים את זה בפועל?
עבור משתמשים עם לקויות ראייה, חשוב לספק טקסט חלופי (alt text) לכל תמונה משמעותית באתר. הטקסט הזה נקרא על ידי קוראי מסך ומאפשר למשתמשים עיוורים להבין את תוכן התמונה. לדוגמה, במקום להשאיר את תג ה-alt ריק או לכתוב "תמונה", כדאי לכתוב תיאור כמו "צעירה בחולצה כחולה מחייכת למצלמה".
עבור משתמשים עם לקויות שמיעה, יש לספק כתוביות לסרטונים וטקסט חלופי לתוכן אודיו. אם באתר יש פודקאסט או סרטון הדרכה, הוספת תמלול תאפשר גם לאנשים עם מוגבלויות שמיעה ליהנות מהתוכן.
חשוב גם לוודא שיש ניגודיות טובה בין הטקסט לרקע, כדי שאנשים עם לקויות ראייה יוכלו לקרוא בקלות. הסטנדרט המינימלי הוא יחס ניגודיות של 4.5:1 לטקסט רגיל ו-3:1 לטקסט גדול. קיימים כלים אונליין שמאפשרים לבדוק את יחס הניגודיות בין צבעים.
תפעול – המשתמשים צריכים להיות מסוגלים לתפעל את האתר בקלות
העיקרון השני מתמקד ביכולת של כל המשתמשים לנווט ולתפעל את האתר. עבור אנשים עם מוגבלויות מוטוריות, חשוב מאוד שהאתר יהיה נגיש לחלוטין באמצעות המקלדת, מבלי להזדקק לעכבר.
אזורי לחיצה (כמו כפתורים וקישורים) צריכים להיות גדולים מספיק כדי שיהיה קל ללחוץ עליהם, במיוחד במכשירים ניידים. המלצת WCAG היא שאזורי מגע יהיו בגודל של לפחות 44×44 פיקסלים.
טיפור, טפסים למילוי באתר צריכים להיות מתוכננים כך שיהיה אפשר למלא אותם בקלות ולנווט ביניהם באמצעות המקלדת. זה כולל סימון ברור של שדות החובה ותוויות (labels) ברורות.
הבנה – המידע והתפעול צריכים להיות פשוטים להבנה
העיקרון השלישי עוסק בכך שהתוכן והממשק של האתר צריכים להיות קלים להבנה. זה חשוב במיוחד לאנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות, אבל למעשה זה משפר את חווית המשתמש עבור כולנו.
שימוש בשפה פשוטה וברורה, ארגון התוכן בצורה לוגית, והימנעות מז'רגון מקצועי מורכב (או הסברתו כשהוא הכרחי) – כל אלה מקלים על ההתמצאות והשימוש באתר.
מחקר שנערך בחברת Nielsen Norman Group הראה שאתרים שהקפידו על ניסוח פשוט וברור ראו עלייה של 124% בשיעורי ההמרה שלהם. זו עוד הוכחה לכך שנגישות טובה לכולם.
זה כולל גם עקביות בניווט ובמבנה האתר. למשל, אם כפתור "שלח" נמצא בתחתית הטופס בדף אחד, מומלץ שהוא יהיה באותו מיקום גם בטפסים אחרים באתר.
יציבות – האתר צריך להיות יציב ועקבי ולעבוד עם טכנולוגיות עזר
העיקרון הרביעי עוסק בתאימות של האתר עם טכנולוגיות עזר שונות, כמו קוראי מסך, תוכנות הגדלה ועוד. חשוב שהאתר יהיה בנוי בצורה תקנית, כך שטכנולוגיות אלו יוכלו לעבוד איתו בצורה חלקה.
שימוש נכון בתגיות HTML, כמו תגיות כותרות (h1, h2, וכו') לסימון כותרות במקום להשתמש רק בגופנים גדולים, מאפשר לקוראי מסך לזהות את מבנה הדף ולעזור למשתמשים לנווט בו.
יש להקפיד על בדיקות נגישות בכל שינוי משמעותי באתר, כדי לוודא שלא "שברנו" בטעות פיצ'רים נגישים שעבדו קודם לכן.
צעדים מעשיים להנגשת האתר שלכם
נגישות יכולה להישמע כמו משימה מורכבת, אבל אפשר להתחיל בכמה צעדים פשוטים שיעשו שינוי משמעותי:
בדיקת נגישות בסיסית
התחילו עם בדיקת נגישות בסיסית של האתר הקיים. קיימים כלים אוטומטיים רבים, כמו WAVE של WebAIM או הכלי של axe, שיכולים לסרוק את האתר ולהצביע על בעיות נגישות נפוצות.
בדקו את האתר שלכם במכשירים שונים, ונסו לגלוש בו רק באמצעות המקלדת, ללא שימוש בעכבר. האם אתם יכולים להגיע לכל אזורי האתר ולהפעיל את כל הפונקציות? אם לא, יש לטפל בזה.
נסו גם להפעיל קורא מסך (כמו NVDA שהוא חינמי) ולהאזין לאיך האתר שלכם נשמע. האם המידע מועבר בצורה ברורה והגיונית?
שיפור הנגישות הויזואלית
ודאו שיש ניגודיות מספקת בין הטקסט לרקע. יחס ניגודיות של 4.5:1 לפחות הוא הסטנדרט המינימלי.
השתמשו בגופנים קריאים וגדולים מספיק. גודל טקסט מינימלי מומלץ הוא 16px.
הימנעו מהעברת מידע באמצעות צבע בלבד. למשל, אל תסמנו שדות חובה בטופס רק באמצעות צבע אדום, אלא הוסיפו גם כוכבית או טקסט המציין "שדה חובה".
אחד המקרים המעניינים שראינו היה של חנות מקוונת שהחליפה את הכפתור "לא במלאי" שהיה בצבע אפור בלבד, לכפתור שכלל גם אייקון X קטן וטקסט ברור. התוצאה: ירידה של 80% בפניות שירות לקוחות מאנשים שלא הבינו למה לא ניתן להוסיף מוצרים מסוימים לסל.
שיפור נגישות התוכן
הוסיפו טקסט חלופי לכל התמונות המשמעותיות. זה לא רק מסייע למשתמשים עם לקויות ראייה, אלא גם משפר את האופטימיזציה למנועי חיפוש.
ארגנו את התוכן בצורה היררכית ולוגית, עם כותרות מתאימות (h1, h2, h3 וכן הלאה). כותרות אלו מסייעות למשתמשי קוראי מסך לדלג לחלקים הרלוונטיים עבורם.
השתמשו בשפה פשוטה וברורה, והסבירו מונחים מקצועיים כשהם הכרחיים. זכרו שלא כולם מכירים את העגה המקצועית של התחום שלכם.
שיפור נגישות טפסים ואינטראקציות
ודאו שלכל שדה בטופס יש תווית (label) ברורה המקושרת אליו בקוד, ולא רק ויזואלית.
אפשרו מספיק זמן למילוי טפסים ואל תגבילו את המשתמשים בזמן אלא אם זה באמת הכרחי (כמו בתהליכי תשלום).
ספקו משוב ברור על שגיאות והצעות לתיקון. במקום הודעה כללית כמו "הטופס מכיל שגיאות", ציינו בדיוק היכן השגיאה ואיך לתקן אותה.
התאמת האתר לטכנולוגיות עזר
השתמשו באלמנטים סמנטיים של HTML5 כמו header, nav, main, footer, כדי לעזור לטכנולוגיות עזר להבין את מבנה האתר.
הוסיפו ARIA landmarks ותכונות כשנדרש, אך תמיד העדיפו פתרונות סמנטיים של HTML כשאפשר.
בדקו את האתר עם קוראי מסך שונים כמו NVDA, JAWS או VoiceOver (באייפון), כדי לוודא שהוא מתפקד היטב עם טכנולוגיות אלו.
ההיבט החוקי והעסקי של נגישות
מעבר לעובדה שהנגשת אתרים היא פשוט הדבר הנכון לעשות, יש לכך גם היבטים חוקיים ועסקיים חשובים:
החוק בישראל
בישראל, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב הנגשה של אתרי אינטרנט המספקים שירות לציבור. התקנות מבוססות על התקן הישראלי 5568, שמיישם את הנחיות הנגישות העולמיות WCAG ברמה AA.
חשוב לציין שהחוק חל על מגוון רחב של אתרים, כולל אתרי חברות פרטיות המספקות שירות לציבור, ולא רק על גופים ציבוריים.
אי עמידה בתקנות הנגישות יכולה להוביל לתביעות ולקנסות משמעותיים. בשנים האחרונות ראינו עלייה בתביעות נגד אתרים שאינם מונגשים כראוי, כולל תביעות ייצוגיות.
היתרונות העסקיים של נגישות
מעבר להיבט החוקי, להנגשת אתרים יש יתרונות עסקיים משמעותיים:
הגדלת קהל היעד: אתר נגיש מאפשר לכם להגיע לקהל רחב יותר, כולל כ-20% מהאוכלוסייה עם מוגבלויות כאלה ואחרות.
שיפור ה-SEO: רבות מהפרקטיקות של נגישות, כמו הוספת טקסט חלופי לתמונות, משפרות גם את הדירוג במנועי חיפוש.
שיפור חווית המשתמש: אתר נגיש הוא גם אתר יותר ידידותי למשתמש באופן כללי, מה שמוביל לזמני שהייה ארוכים יותר ושיעורי המרה גבוהים יותר.
חיזוק המותג: הנגשת האתר מראה שהעסק שלכם אכפתי ומחויב לערכים של שוויון והכלה, מה שיכול לחזק את התדמית החיובית של המותג.
חיסכון בעלויות: הטמעת נגישות מלכתחילה זולה בהרבה מאשר להוסיף אותה בדיעבד. זה גם יכול לחסוך בעלויות עתידיות של תביעות ושינויים נדרשים.
סיכום: הנגשת אתרים היא השקעה בעתיד
בעולם שבו האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, הנגשת אתרים אינה רק חובה חוקית או מוסרית, אלא גם החלטה עסקית חכמה. אתר נגיש מאפשר לכם להגיע לקהל רחב יותר, משפר את חווית המשתמש, מחזק את המותג שלכם ואף יכול להוביל לשיפור בתוצאות העסקיות.
המסע להנגשת אתר יכול להיראות מאתגר בהתחלה, אך כשמתקדמים צעד אחר צעד, הוא הופך להיות חלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח והתחזוקה של האתר. התחילו עם הצעדים הבסיסיים שפירטנו במאמר זה, והתקדמו בהדרגה לעבר עמידה מלאה בתקנים.
זכרו שהנגשת אתרים היא תהליך מתמשך ולא אירוע חד פעמי. עם כל תוכן חדש שמתווסף לאתר, או שינוי בעיצוב או בפונקציונליות, יש לבדוק ולוודא שהאתר נשאר נגיש. זוהי השקעה שתשתלם לכם ולמשתמשים שלכם לאורך זמן.
אז קחו את הצעד הראשון עוד היום. בדקו את האתר שלכם, זהו את הבעיות העיקריות וטפלו בהן. התוצאה תהיה אתר טוב יותר עבור כל המשתמשים.
